לחיצת יד משמעותה הכרות, חותם ראשוני, אמירת שלום ומעין ״כריתת ברית״ כמין אישור והסכמה.
לחיצת היד תשקף לנו כיצד האדם מציג עצמו ומה הוא בעצם מוכר לנו. לחיצת יד משתנה בהתאם לנסיבות וגם לאיך שאנחנו חווים את עצמינו (בטוחים או לא ,עוצמתיים או חלשים).

התבחינים לבחינת משמעות לחיצת היד הם-
אופן ההגשה של כפות הידיים-מהוססת, לא מגיש כלל, ישירה ונחושה.
צורת הלחיצה – חזקה ויציבה, חזקה ומכאיבה, רכה וחלקית. 
תחושה מהלחיצה – מגע, טמפרטורה, לחות, חספוס, אגודל למעלה , לופתת, חלקלקה כמו דג צלופחי.
כאשר אדם מגיש מיד את ידו לעברינו הוא אומר בעצם- הנני כאן.
נוכחות לצד הפגנת בטחון.
כאשר אדם מהסס או לא מגיש כלל מדובר באדם חשדן ואף קמצן ופינקסן. 
במין אמירה עד שלא אקבל משהו לא אתן דבר.

כאשר הלחיצה רופסת, חלקית ואנו חשים רק את אצבעותיו של האדם ולא את כל הכף מדובר באדם שמסתיר חלקים מאישיותו , לא אמין , לא גלוי מציג רק את הפרסונה ומסתיר את חלקיו האחרים. 
כאשר הלחיצה איננה מוחשת כבעלת עוצמה, כאילו מעין משהו סתמי נטול מחויבות האדם לא באמת יהיה מחויב לפגישה ולא יישא באחריות. 
לחיצת היד משתנה ולעיתים בתום פגישה כשאני חשה בלחיצת יד רופסת נטולת זקיפות ונוכחות אני מעירה לאדם שלפניי שיתקן את לחיצתו.
לפני פגישות חשובות כדאי להתאמן על האופן בו אנחנו מגישים את היד וכיצד ראוי ללחוץ יד באופן שישאיר רושם, נוכחות ,ותחושה שניתן לסמוך עליכם.