חדה כתער בעולם הקריירה ופשוט "אהבלה" בזוגיות

מיכל בת 34 בחורה אינטליגנטית, רהוטה, מצחיקה וכן אם אתם שואלים היא נראית מעולה.

מיכל למדה מנהל עסקים ומשם התפתחה לכיוון לימודי מגדר( אתם בטח חושבים לעצמכם הינה עוד פמיניסטית…) היא מצליחה מאוד בקריירה, אשת שיחה אשר נופלת כל הזמן ״בגדול״ בבחירות הזוגיות.

כל מערכות יחסיה דומות להפליא.

היא בוחרת גבר שמצוי בין עבודות, כריזמטי מאוד אך כלומניק.

הוא פראי, הוא אחר הוא כל מה שהוריה לא חלמו שביתם המוצלחת תביא כחתן המיועד. הוא תמיד נראה מאצ׳ו, יש משיכה מינית עזה ותחושה שהם משתייכים לזן – ״ גבר גבר״

מיכל ניהלה תמיד מערכות יחסים מוזרות, אסימטריות ומאוד לא מפרות בלשון המעטה.

בגיל 25 נישאה לבחור בן גילה שכהגדרתה לא ממש מצא את עצמו, היה מוכשר והגדיר עצמו כאומן מבוזבז.

לאחר שנתיים בהן היא בעיקר עבדה ופרנסה והוא בעיקר ישן ביום וחגג על גראס הוא החל לסבול מדיכאונות קשים והם התגרשו.

בגיל 31 היא נישאת שוב הפעם למישהו צבעוני במיוחד גם הוא אומן ולצורך גיוון קמעא, הוא מוסיקאי.

הוא היה צעיר ממנה בשנה, מחכה שיגלו אותו…

כותב ומלחין למגירה ובעיקר עסוק בלא לעשות כלום ולשקוע באשליה שהינה תכף הוא הופך לסטאר. היא מממנת לו לימודים בארץ שכמובן הוא נוטש כי בארץ ״ זו לא רמה״. היא שוקלת ברצינות לעבור אתו לחו"ל כדי שהאומן ילמד שם ועוד.

הוא טיפוס רדיקלי, קיצוני, מוזר המתגלה לאחר נישואיהם כבעל הפרעות פרנויה, טקסים אובססיביים מוזרים (ישן רק עם גרביים לבנות..)

הוא מפתח תאוריות שונות וביניהן רווחת התאוריה שהעולם הוא עולם רע מאוד שלא כדאי להתרבות ולכן הוא מודיע למיכל שילדים לא יהיו להם.

מיכל שבורה ומרוסקת מהפער בין מה שחשה בתחילת הקשר, פער מהדמות שהכירה ומהגילוי המאוחר.

שוב היא מתגרשת. וכשלושה חודשים לפני האבחון היא מכירה את זיו.

לכאורה זיו נראה לה בחור נורמטיבי, חמוד, אוהב, פנוי, אבל "חננה". זיו משעמם אותה, הוא מהנדס בהייטק, מפנק אותה, מעניק לה יחס מלא הערכה וחיבה אבל הוא כהגדרתה ״חננה״ והיא לא נמשכת אליו והיא בעיקר נשארת אתו כי השעון הביולוגי מתקתק.

״למה, למה את רוצה את אלו שלא רק שלא באמת רוצים אותך ואת הקשר הזוגי אלא שהם הופכים להיות לנטל כטפילים עליך?״ שאלתי, ״ האם את שמה לב מי מרגש אותך? האם את שמה לב כמה את מפוכחת ונבונה ומוצלחת בקריירה כפי שמשתקף מידך הדומיננטית וכמה את זחוחה שלא לומר נטולת בוחן מציאותי הלוקה באשלייתיות בענייני הזוגיות כפי שמשתקף בידך המשנית?"

הסתכלתי על מיכל, על הפער העצום בידיה ועל הסיפור הטרגי שחוזר על עצמו בעיקר אצל נשים מוצלחות מאוד שיש להן תפיסת עצמי נמוכה וחוסר ברור בארסנל כלים להתמודדויות אינטימיות ומכאן לחזור שוב ושוב למעגל של קשר שלא יצלח לעולם.

לנשים הללו פנטזיית הצלה ורצון הרואי ״ לטפל ״ בגבר שלהן . הן שוכחות שהן לא רק שלא מצילות את הגבר שלהן אלא שהן מאבדות שיווי משקל ונופלות יחד אתו אל תהומות השאול.

נשים כמו מיכל מתקשות לנהל יחסי שווים מגיל ינקות הגבולות מול הוריה טושטשו והיא למדה להיות זו שמעל, זו שמתווה את הגבולות של עצמה וזו שדואגת להוריה ומחליפה איתם את יחסי הורה ילד.

כך היא חווה עצמה בקשרים.

מילדות מוקדמת אנחנו מלהקים עצמנו לטובת דמות מסוימת ואותו טייפ קאסט מנהל אותנו בבגרותנו. מהו הבסיס לסיפור האהבה שלנו בבגרותנו?

״ הסיפור״ שאנחנו מספרים לעצמנו אודות הרגשות שלנו הוא סיפור שחיברנו בילדות. כל סיפור האהבה נעוץ בעצם בשורשים של הסיפור  שהנצחנו ביחסי אסיר הורה-ילד.

בהעדר התפתחות, מודעות, נתקע ונחפש בבגרותנו מושאי אהבה דומים שיתאימו לתבנית ויאפשרו חזרתיות לאותו הדפוס. לכן בהיעדר הבנה מעמיקה מיכל תחליף את בני הזוג והיא תמשיך ״ לחוות״ אותם לפי קו הלב שלה והם יותאמו לטייפ קאסט במדויק.

אז לשאלה אם ניתן להחליף את המיצוב או להבין את הדפוס??

ודאי !

אז יתרחשו תיקון ופתירה !

ואם אתם תוהים המלצתי למיכל להמשיך בקשר עם זיו ולעבור אתו את מסע התיקון.