יד מסיכה

ישנם אנשים שאצלם פורים כל השנה.
הם מחופשים תמידית ואף פעם לא נדע מה אכן קורה שם בתוכם.
הם יחייכו, יעמידו פנים, יתנחמדו ויפגינו חיבה מעושה מלאכותית.
לאנשים הללו יש יד המכונה יד מסיכה.
יד מסיכה מאופיינת בברק מנצנץ.
ברק מדמה מעין צלופן העוטף את כפות הידיים.
יכולות להיות סיעות נוספות ליד מבריקה כגון השפעת תרופות פסיכיאטריות, הזעה וכו'.
בפגישת האבחון לאחר לקיחת הדפס מכפות הידיים המאובחן שוטף את הידיים ואז שיירי קרם או שמנוניות חיצונית מוסרים.
ידי מסיכה תשארנה מבריקות תמיד , הקווים בפנים היד נראים סדורים מדי,
הכל מדי.
מדי מוקפד , מדי יפה, מדי סכריני ומלאכותי.
מה גורם לילד לגדול ולהפוך לאדם בוגר עם ידי מסיכה?
ילד כזה גדל בבית שבו אין לגיטימציה להביע רגשות סוערים או גלויים.
בית שבו אין מדברים על הכל .
חל איסור על העלאת רגשות ותחושות שאינם הרמוניים.
סודות, הסתרה והתכחשות בביתו מובילים אותו לייצר מעטפת מבריקה .
מעין חיץ , בינו לבין העולם.
אדם כזה תמיד מותיר בנו תחושה שהכל יפה ונחמד.
מעולם לא יפגין מולנו עצב או כעס או מרירות.
רגשותיו זרים לו והוא עשוי לנתק קשר עם אנשים שמנסים להתעמת או מייצרים תחושות חסרות הרמוניה.
במסר שעבר אליו כילד- לא מכבסים כביסה מלוכלכת בחוץ.
וכך עם הניתוק הראשוני נוצר נתק בתוכו.
הנתק יקשה עליהם לייצר אינטימיות עמוקה ומכאן לקיים מערכות יחסים קרובות ואינטימיות.
התחושה התמידית ליד אדם עם ידי מסיכה כי הוא אינו איתנו לגמרי.
הוא מחייך , נעים הליכות, מנומס אך חלקלק וחמקמק. מותיר רק ניחוח וארומה .
בשבילם כל השנה ואולי כל החיים זה חג פורים!
כל הזמן צריך להתחפש , ולהתרחק מהאני האמיתי מתחת לתחפושת.
חג פורים שמח!