בכל רגע נתון, אנו עשויים לגעת מבלי משים בחפץ או להניח את ידנו על משטח כלשהו.
איננו מודעים לכך, אך נגיעות אלה מותירות שובל המאפשר להביט אל תוכנו וללמוד על אישיותנו.
טביעת אצבעותינו וכף ידנו עשויות להוות ראייה ייחודית, ומשמשות לזיהוי מדויק והצבעה על  המצאותינו במקום נתון. אך מעבר לסימן שאנו מותירים מאחור, מתברר כי טביעות אצבעותינו וכף ידנו  אוצרים מטעני ידע אדירים אודותינו.
בשנתיים האחרונות עלה לדיון ציבורי, חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים, במסמכי זיהוי אישיים ובמאגרי מידע .מטרת שילוב הנתונים הביומטריים ליצור יתר מהימנות ומשנה תוקף לאימות הזיהוי .
מאמר זה אינו תוקף, או לחילופין אינו מציג עמדה התומכת בהקמת מאגר נתונים ביומטרי, אך ברור מעל לכל ספק, כי הבחירה בטביעות כף היד והאצבעות, הוכרה כמדד בעל רמת מהימנות גבוהה ביותר ואפשרות המועדפת לזיהוי בני אדם.
מהי ביומטריה?
ביו=חיים, מטריה=מדידה.
ביומטריה מהווה תחום מדעי רחב, העוסק ביישום שיטות כמותיות וסטטיסטיות על מדדים ביולוגיים- ופיסיולוגיים. תחומי המחקר הביולוגיים כוללים פריטים מן הצומח ועד לחקר האדם.
הזיהוי הביומטרי כמו גם היישומים הביומטריים עושים שימוש בנתונים ומדדים פיסיולוגיים לצורך זיהוי, אימות, אבחון ומחקר. במסגרת המדדים הביומטריים הנפוצים בהם נעשה שימוש ניתן למצוא את : קשתית העין, כתב היד וחתימה, זיהוי קולי, תווי פנים, וטביעות כף היד והאצבע.
ניתן לתהות מדוע דווקא טביעות היד והאצבע נבחרו לשמש כמדד מהימן, אובייקטיבי וקביל לזיהוי.

אם נחזור לעבר, ניתן לגלות מיתוסים ואמונות ששונות הנוגעות לכפות הידיים. כך למשל רווח המיתוס סביב רכסי העור בכריות האצבע,  שזכו להתייחסות פונקציונלית כמונעי החלקה ומשפרי אחיזה. החלו כבר במאות ה-17 וה-18.
בהמשך בוצעו מחקרים מדעיים שונים לחקר הדרמטוגליפים (תלמי העור היוצרים טביעת אצבע ייחודית), ובשנות החמישים של המאה הקודמת החלו לעשות שימוש במחקרים ובבדיקות, ככלי עזר לאבחון תסמונות כרומוזומליות וקליניות שונות.
גם השימוש בטביעות אצבע הינו מקדמת דנא. קיימות עדויות לשימוש בטביעות אצבע לזיהוי הפרט, בנות אלף שנים בתרבות הסינית.
טביעות אצבע הן למעשה חלון הצצה אובייקטיבי ומהימן אל הפרופיל האישיותי-  גנטי – ביולוגי שלנו. נתונים אלו עשויים להשתנות בעקבות התפתחות גופנית ומנטלית, וכמובן עם ההזדקנות.
טביעת אצבע אינה משתנה לאחר היווצרותה, אלא במקרים בהם העור נפגע קשות בעקבות כוויות עמוקות או חתכים עמוקים, וכמובן לאחר המוות עם התפוררות הגוף.
מהן טביעות האצבע ?
על גבי עור כפות ידינו ורגלינו, ובאופן מדויק יותר : על הכריות, מצויים חומרים שמקורם בבלוטות הזיעה והשומן. טביעת האצבע היא הצורה המתקבלת מלחיצת אצבע על משטח חלק .מהפרשות של חומרים ותרכובות אורגניות ואנ-אורגניות. הצורה הייחודית המתקבלת, מקורה בתלמי עור המצויים בכריות האצבעות שלנו.
תלמי העור = דרמטוגליפים, גליפורים . אלו רכסי עור אפידרמליים באצבעות כפות הרגליים והידיים. לרכסים אלו ערך עצום בלימודי תורשת האדם, המחקר הרפואי וחקר אוכלוסיות אנושיות.
תבניות ותלמים אלה נוצרים בתקופה העוברית, והופעתם מקבילה להופעת הכריות, בשבוע השישי והשביעי ליצירת העובר, ומסתיימת בשבוע 19-20. מכאן ואילך האדם מקבל את טביעות האצבע הייחודיות שלו, שילוו אותו כל חייו. נתונים פיסיולוגיים וביומטריים עשויים להשתנות בעקבות הגיל ותהליכי ההזדקנות, אך טביעות האצבע כאמור, הנן קבועות ומלוות אותנו מתקופת היותנו עובר ברחם אמנו ועד לאחר מותנו.
מעניין לציין כי החומר הציטולוגי ממנו מתפתחת כף היד, זהה לחומר הציטולוגי ממנו מתפתחת רקמת המוח, והתפתחותם מתרחשת בפרקי זמן מקבילים. עובדה זו יצרה סקרנות בקרב גנטיקאים, רופאים ופסיכיאטרים. וכמה עשרות מחקרים בוצעו בנושא זה על ידי גנטיקאים, חוקרי מוח ורופאים שחיפשו קשר בין הפרעות כרומוזומליות, לבין סוגים שונים של מחלת הסרטן, והשתקפותם  בדרמטוגליפים. כמו כן, נבחנה הטענה כי סטיות שונות בגליפורים מנבאות התפרצותן של תסמונות שונות, ועוד.
מלבד חקר תסמונות, מחלות ומאפיינים גנטיים ואתניים, מהוות טביעות האצבע חותם המשקף פרופיל אישיותי. בטביעות האצבע מתועדים מאפייני אישיות, יכולות אישיות, תכונות הנובעות ממבנה האישיות ,מבנים ודפוסי חשיבה , דפוסי התנהגות ודפוסי התקשרות חברתית ואינטימית.

ניתן לחלק באופן כללי  את טביעות האצבע לחמישה סוגים, כאשר כל סוג יאופיין בדגם צורני אופייני של הטיפוסים השונים :
לולאה, ספירלה, קומפוזיט, עין טווס , קשת.
לאדם אחד עשויות להיות צורות שונות בטביעות האצבע, אך טביעה זהה הקיימת באצבע שונה, תקבל משמעות אחרת.
למשל אבחון מוקדם בילד עם טביעת אצבע בקמיצה מסוג ספירלה, מעידה על קושי בקבלת מרות, יציאה ממסגרת, חשיבה עצמאית ואף נטייה למרדנות. אותה טביעת ספירלה באמה תקבל משמעות מתונה הרבה יותר.
התאמה למסגרות הולמות תימנע תסכול עתידי, ותייצר רצף של חוויות חיוביות בשלבים המוקדמים של הילדות בעת גיבוש האישיות.
כל טביעה מתארת מיפוי יכולות לצד קשיים החל מיכולות שפתיות, יכולות מוסיקליות, מבנה וסוג חשיבה , תפיסה חזותית ויכולות רגשיות וחברתיות. ניתן לומר כי סך הפוטנציאל המנטלי –  קוגניטיבי רגשי וחברתי מצוי בטביעת האצבעות.

לסיכום – הידעתם ?
הסיכוי כי לשני אנשים תהיה טביעת אצבע זהה הוא אחד ל-64 מיליארד !
גם לתאומים זהים (מונוזיגוטיים) אין טביעת אצבעות זהה.
טביעות אצבע של תינוקות וילדים נעלמות מהר יותר מטביעות האצבע של מבוגרים.
ישנם אנשים נטולי טביעות אצבע בשל תסמונת ייחודית גנטית הקרויה גם מחלת "עיכוב מעבר גבולות".