לקראת סיומו של חג האורים ותחילתו של חודש חדש, שמחה לשתף אתכם במי הם האנשים האופטימיים ואיך תיראנה כפות הידיים של האנשים הפסימיים?
כפות ידיהם של האנשים האופטימיים בדרך כלל ורודות יותר, צבע הקווים בולט אך לא מרוח ולא חום כהה, ישנה גמישות מסוימת בבשרנות ובתנועת הכף והאצבעות.
אצבעותיהם שוות בין הפרק התחתון לעליון מה שאומר שאין פער בין העשייה והמוטיבציה שלהם בתחילה לבין ההמשך והם לא תדיר מבקרים ומקטרים על פספוס והחמצה.
לעומתם כפות ידיהם של האנשים הפסימיים אלו שבעיקר דואגים לדאוג, להיות חמוצים ונרגנים ותמיד ייראו כאילו נדרסו ונרמסו ויאשימו את כל מי שבסביבתם-ידיהם חרושות קוקווים ללא סדר, בשרנותם רכה מאוד או נוקשה מאד מאד.
צבע היד נראה בין אפור זית לבין חיוור ואנמי לעיתים יהיה יובש שלא חולף לאחר תום עונת הסתיו
והבעת היד תראה על ריחוק, קיפאון וחשדנות (הם יחזירו מיד את היד לאחר שהגישו לי, יקפלו וישלבו ידיים. כן אלו אנשים שכל הניסים(אפרופו נס חנוכה ) ייקרו להם ועל אף דריכותם וחשדנותם הם תמיד ייפלו בפח כזה או אחר.
ולא בפך השמן והלביבות…
זכורה לי צילה מורה בת -46, רווקה ללא ילדים שתאמה ציפיות שוב ושוב לפני האבחון והוסבר לה שמטרת האבחון הינה לחשוף לאבחן לזהות נתונים וקווים אישיותיים ומכאן לקשור את העבר והווה אל בחירות טובות אל העתיד.
אך בשום אופן אין מטרת האבחון להתנבא, לפזר אבק אשליות ולהבטיח שמחר יהיה קסום.
בכל זאת הגיעה לאבחון, היא כעסה וקיטרה שהיא רוצה לדעת מתי תתחתן וכמה ילדים יהיו לה ומתי סוף סוף תהיה מורה קבועה ולא מחליפת מקום. כמובן שכולם מלבדה היו אשמים במצבה.
לצילה לא היו חברות, לא קשרים משפחתיים וגם לא זוגיות אחת עם גבר פנוי.
גם בעל הבית ממנו היא שכרה דירה נתבע על ידה.
לצילה נאמר שהיא סומנה והמזל שלה סגור….
מיותר לציין שהיא המשיכה להטריד גם לאחר האבחון לקבל תחזיות אם תלד ילדים והאם היא תינשא??!
צילה הביאה על עצמה בחירות חשוכות והייתה אסירה של עצמה לא של המזל ולא של שום כוח מגי אחר.
אני לעומת זאת משתדלת שיגיעו אליי אנשי האור ,אלו שגם אם נסיבות חייהם היו מפרנסות עלילה לטלנובלה בויוה אך הם בוחרים לצמוח, לייצר שינוי ולבחור בנתיבים מוארים.
