קו ראש ישר וחוצה לרוחבה של היד עשוי להצביע על עיכוב התפתחותי וסכנת תיוגם של ילדים. הקווים מייצגים את התהליכים הקוגניטיביים לצד תהליכים תת הכרתיים פנימיים של הילד, קו הראש מייצג את האופן שהוא קולט מידע, מטמיע, מעבדו וכיצד מקבל מידע זה משמעות שכלית. במובן זה קו הראש ייצג את כוחו הרציונלי, כושר הריכוז ויכולות קוגניטיביות לצד סגנונות חשיבה.

 

לפני שבע שנים הגיע ״ניר״ עם אמו.

האם נראתה כחושה, חיוורת ודי מיואשת.

ניר אז בן 13 עבר המון אבחונים דידקטיים, פסיכודידקטיים, תפקודיים ועוד.

נראה שכולם כולל משפחתו והמערכת מיואשים ממצבו. אמו במלחמות מתישות כנגד המסגרת שרוצה לפלטו למסגרות מיוחדות בשל הישגיו הנמוכים וקשיים נוספים.

ניר נראה אדיש למצבו, הוא שיתף פעולה  באופן חלקי וכל ההוויה שלו שידרה "נו הינה לקחו אותי לעוד אבחון".

ביקשתי מרווית אמו לצאת ולתת לנו זמן לשיחה פרטית בלעדיה.

הבטתי לניר הישר לתוך העיניים והסברתי לו שמה שאני מבחינה בכפות הידיים שלו מתאר סגנון וצורת חשיבה שונים מאחרים. בגלל שקו הראש ארוך ועבה מאוד תהליך העיבוד איטי יותר ומעוכב.

"אין ספק שמה שאתה חש זה המון תסכול ובעיקר חוסר הבנה מהסביבה אך לקראת גיל העשרה הדברים יראו אחרת. ההישגים יעלו, היכולות במיוחד במתמטיקה, מדעים ומוסיקה ישתנו ללא ההיכר! ברור לי שאתה יודע, מבין ונמאס לך לנסות לשכנע את כולם שאתה לא עצל ולא טיפש".

״איך את יודעת?״

הסברתי לניר אודות סממן מולד מיוחד בידיים שלו – קו ראש ישר החוצה את ידו מקצה אל קצה וטביעות אצבע ייחודיות במיוחד בקמיצה ובזרת מסוג מערבולת המדגישה רגישות וייחודיות שרק לאחר סיום תהליך התבגרותו ייהנה מהן.

סימנים אלו מתארים את הייחוד שלך, יכולות שהן מעוכבות ועל כך שהמורים והמאבחנים לא מודעים לסממן שכזה. כשחשוב מכל שתמשיך להאמין בעצמך ולא לחבור לדעות ולאמירות השיפוטיות סביבך.

 

קו שכזה מכונה לפי גישה מסוימת קו סידני. בשנת 1968 בכנס רפואי בסידני הציגו שני חוקרים רופאים מתחום הגנטיקה גילוי חשוב ומהפכני אודות המצאות קו ראש שכזה והשלכותיו. קו ראש שכזה עשוי ליצור עיכוב התפתחותי-קוגניטיבי-תפקודי ואולי אף במוטוריקה העדינה ועוד. אך העיכוב לאחר השגת הפער בגילאי העשרה יחלוף.

החשש הגדול הינו מהכנסתם ותיוגם של בעלי קו סידני למערכת חינוך מיוחד ומפגיעה קשה בדימוי העצמי, תחושת נחיתות ובעיות חברתיות היוצרות צלקות למשך כל החיים.

ראיתי לא מעט מבוגרים עם קו שכזה שהאמינו שהם טיפשים מכדי ללמוד תואר אקדמי, לא האמינו שביכולתם ללמוד אנגלית והם מתביישים ומסתירים זאת.

 

המשכתי לבחון את ידיו של ניר כאשר אני נפעמת מהמבנה הקוני של קצות אצבעותיו ומהכריות הזעירות בצדן הפנימי המשמשות כ"אנטנות״ המחדדות לו מאוד את סף הרגישות.

ניר דומה בחושיו וברגישותו לנסיכה (מסיפור הנסיכה והעדשה), רגישותו הרבה אינה מאפשרת לו לווסת את חושיו וכשיש גירוי לוחץ בסביבתו הוא יתפרץ. אבל כאמור קו הראש הישר הקוטבי לכך דואג תמיד להחזירו למציאות ולאחיזה בשכלתנות.

ככה זה בכירולוגיה אף פעם לא מסיקים על סמך תבחין יחיד…

כאן הייתה לי תמונה ברורה שניר מאוזן בין חלקיו הרגשיים למנטליים. הוא ציני אך גם שמח-עצוב והאמנתי שצריך תהליך נכון כדי להגיע וליטול חלק במה שמתחולל בגרעין הנשמה שלו.

 

ניר ואמו הופנו לטיפול רגשי באמצעות מגע (לוויסות חושי וטקטילי), לחוג לאמנות לחימה (לקואורדינציה ועבודת הצלבות ימין שמאל במטרה לחזק קו אמצע וסנכרון סינפסות), חוג שחמט ולימוד נגינה בגיטרה.

לוויתי אותם כמה חודשים בתהליך, אחר נפרדו דרכינו וכעת לפני כמה שבועות נפגשנו שוב. (לאחר כמעט 7 שנים)

אין גבול לאושר ולתחושת הסיפוק שהציפו אותי נוכח המראה של ניר.

הפעם הגיע בגפו כשהוא בן 20!!!

גבוה, בטוח בהליכתו וכפות ידיו שידרו בטחון, זקיפות עוצמה התמודדות ומיקוד בהצלחה. כעת ניר בחור חסון ומקסים שתיאר כמה הצליח בבגרויות ואיך השתנו חייו מגיל 16.

הוא מצליח מאוד בספורט, מנגן וכותב מוסיקה ונמצא ביחידה מיוחדת בצבא.

הצבא איתר את כישוריו הייחודיים לתועלתו.

ניר הגיע בכדי שאעזור לו לקבל החלטות להמשך-

האם להמשיך בצבא, ללמוד ולחתום או לצאת אל החיים האזרחיים…

הוא קיבל הצעה מצוינת מהצבא אך הוא שוקל לימודי הנדסה בארץ או בחו"ל.

לא אחשוף פרטים נוספים אבל מצבו מצוין במיוחד רגשית, הוא חש שעשה חוויה מתקנת והוא בטוח בכישוריו וביכולותיו.

 

בדרך כלל אין עורכים אבחונים לילדים אלא אם יש סיבה מוצדקת (וגם אז בתשומת לב וזהירות רבה היות וישנם סממנים שלא התקבעו והיד טרם סיימה את גדילתה).

לסיכום הסיפור הובא למי שעוסק בחינוך, אבחון, טיפול בילדים וכמובן להורים.

זכרו כפות הידיים משתנות, מתבלות, נשחקות, מזדככות אך הן לעולם לא ״ שוכחות״, משמע שהתפתחות נפשית ומסוגלות למשך כל חיינו נטועות עמוק בהתייחסות ובאמונה שאנו נוטעים בילדים/תלמידים.

למרות השגת הפערים הלימודיים לעיתים נותרת צלקת קלואידית נפשית ורגשית שתדמם ותפריש לכל החיים.